טיפול פסיכולוגי ומדיטציה הם תחומים רחבי יריעה. על כל אחד מהם נכתבו אלפים רבים של כרכים ולשם בחינה של הקשר בינהם תידרש עבודה נרחבת בהרבה ממה שאוכל להציע כאן. ובכל זאת אנסה לאמר משהו בנושא.

במבט ראשון מדובר בשתי מתודות שונות מאוד ואפילו הפוכות. טיפול פסיכולוגי הוא עולם של סיפורים ותכנים. אם, למשל, מטופל בשם דוד מספר לי על חבר עליו הוא כועס אבקש ממנו עוד פרטים, אשאל ואתעניין בסיפור תוך שאני מנסה להקשיב לרבדים הלא מודעים שלו. מנגד, במדיטציה הסיפור הנבנה בראשו של המודט אינו מעניין כלל. אם דוד יספר למורה למדיטציה כי שוב ושוב עולה בדעתו חברו עליו הוא כועס, ושוב ושוב הוא חושב כיצד אותו חבר עשה כך או אחרת סביר שהמורה ינחה אותו להתמקד בכעס עצמו וישאל מהן התחושות המתלוות לכעס ובונות אותו. המוקד הוא בהתרחשות הקיימת בכל רגע ורגע נתון בהווה. לסיפור אין חשיבות. התוכן אינו משנה.

ובכל זאת, קיים דמיון עמוק בין מדיטציה לטיפול. בשתי המתודות נעשה ניסיון עקבי להרחיב את המודע של האדם ולכלול בו אספקטים שהוא מנסה להרחיק מעצמו. נשוב לדוד הכועס על חברו. נניח שסיטואציה זו מתרחשת בטיפול. הוא מספר שאותו חבר מדבר אליו בטון מתנשא והוא כועס על כך. לשאלתי הוא מוסיף ומספר שהשניים חברים כבר שנים ארוכות. מאז שירותם הצבאי. מאז ומתמיד החבר נטה להעריץ מעט את דוד. תמיד ראה בו מישהו מוצלח ומצליח ממנו. משכיל, משתכר היטב ויוצא עם אשה מקסימה. לפני כמה שנים החבר הקים עסק ליבוא מוצרי חשמל וראה ברכה בעסקיו. הוא מצליח מאוד כלכלית. ביטחונו העצמי השתפר, הוא רכש לעצמו בית נאה ואף קוצר הצלחה בקרב בנות המין השני. אני שואל את דוד האם יתכן שהוא מקנא בחברו שכמו עקף אותו. דוד משתהה מעט ואז מודה שכן. גם הוא היה רוצה להצליח כמו חברו. קשה לו לפרגן על ההצלחה. לפעמים הוא אפילו חושב שהיה שמח אם חברו היה נכשל וקשה לו מאוד לראות כמה הוא קנאי. הסיפור השתנה והעמיק. עתה דומה שהמשך דיון על הכעס אינו אלא הסחת דעת. חשוב הרבה יותר לדבר על הקנאה. דיבור כזה נושא איתו ערך טיפולי אפילו אם שום דבר אחר אינו משתנה. לעצם הדיבור על תחושת הכישלון והקנאה בתוך מסגרת טיפולית תומכת יש ערך ריפויי. הקנאה מפסיקה לפעול את פעולתה הרעה במחשכים. דוד יכול ללמוד לקבל את עצמו גם כאדם שלא תמיד מצליח ומנצח, ויכול לעיתים גם להפסיד בתחרות.

נניח שאותו כעס היה עולה במדיטציה. המורה היה מנחה את דוד להתמקד בכעס ולספר כיצד הוא מרגיש אותו בגוף ובמיינד. דוד היה עושה זאת אך הכעס היה צף שוב ושוב. בשלב מסוים יש לשער שהמורה היה מבקש מדוד להרחיב את הקשב שלו. האם לכעס מתלווים רגשות ותחושות אחרים? בתוך השקט של המדיטציה דוד היה מבחין שלכעס מתלווה לעיתים גם תחושה עוד פחות נעימה – קנאה. כאשר דוד היה ממקד את תשומת ליבו בקנאה דברים היו מתחילים להשתנות. יתכן מאוד שגם כאן הייתה עולה תחושה של כשלון הנלווית לקנאה. סביר שעם הזמן דוד היה מתחיל לחוש הקלה. באופן מעניין הקלה זו מגיעה ממקום דומה – דוד יכול לקבל אל תוך חוויתו האנושית עוד חלקים. הוא יכול לראות גם את הקנאה והכישלון שלו כחלק ממנו תוך שהוא חש חמלה כלפי עצמו.

קל להיווכח שבשתי המתודות הגענו לתוצאה דומה. בשתיהן החוויה המקורית והכואבת הורחבה, כך שדוד יכול לקבל אל תוך חוויתו גם חלקים שהעבר הרחיק מעצמו. קבלה זו נושאת בחובה ערך טיפולי ניכר.